KCS‏ - תמיכה מבוססת ידע
מאת: שלומית עמיחי

KCS-Knowledge Centered Support‏, - תמיכה מבוססת ידע היא מתודולוגיה, מערך של פרקטיקות ‏ותהליכים, הרואה בידע את הנכס המרכזי בכל הנוגע לתמיכה טכנית בלקוחות הארגון. מתודולוגיה זו פותחה ‏בראשית שנות ה- 90 על-ידי ה- ‏Consortium for Service Innovation‏, ברית החברות העוסקות במתן ‏תמיכה טכנית, הפועלת למצוא פתרונות חדשניים לסוגיות המעסיקות ארגונים אלה. הנחת היסוד של ‏מתודולוגיה זו היא ללכוד, להבנות ולעשות שימוש חוזר מושכל בידע טכני תומך, לשימוש נציגי השירות במוקדי ‏התמיכה.‏

לתמיכה מבוססת ידע 4 מאפיינים עיקריים:‏
   ‏1.‏ היא מייצרת ידע כתוצר משנה של פתרון בעיות‏
   ‏2.‏ התוכן מתפתח כמענה לדרישה ושימוש
   ‏3.‏ היא מפתחת מאגר ידע עדכני של ההתנסויות המשותפות שלנו
   ‏4.‏ מוקירה למידה, שיתוף פעולה, שיתוף ושיפור.‏

מתודולוגיה עשירה
המתודולוגיה של תמיכה מבוססת ידע ידעה מספר גלגולים, שמהם התפתחה מתודולוגיה עשירה: סט של ‏תובנות ליצירת ולשימור ידע בסביבה תומכת. בשונה מניהול הידע המסורתי הנלווה לתהליך, תמיכה מבוססת ‏ידע היא חלק בלתי נפרד מהיום יום במרכז תמיכה –  זו הפכה להיות הדרך בה אנשים פותרים בעיות וכתוצאה ‏מכך מייצרים ידע חדש.‏
אף על פי שתמיכה מבוססת ידע מתאפשרת באמצעות טכנולוגיה, מהותה היא דווקא באנשים. אנשי התמיכה ‏הם מקור הידע, הם אלה היוצרים ומשתמשים בו כל יום והם הטובים ביותר ללכוד ולשמר אותו. להלן מספר ‏דוגמאות לכך: "מנהלת ידע", אתר פנים-ארגוני המרכז את מכלול התהליכים והפתרונות המוצעים ללקוחות, ‏המועשר באופן יום-יומי באמצעות משובים המתקבלים מנציגי השירות ומעודכנים באתר על-ידי מנהליו; ‏ויקיפדיה ארגונית, בה כל עובד יכול לתרום פתרונות און-ליין, מניסיונו בשטח; קהילות ידע המפעילות פורום ‏להתייעצות עם מומחים ועמיתים ועוד.‏

לשם קבלת ביצועים אופטימאליים, תהליכי העבודה והכלים שתומכים בתמיכה מבוססת ידע חייבים להיות ‏משולבים במערכות תפעוליות ועסקיות ובתהליכים עסקיים של ניהול סיכונים, ניהול שינוי וניהול שירות.‏
למה כדאי ליישם תמיכה מבוססת ידע?‏
ארגונים שכבר אימצו תפיסה זו במרכזי התמיכה החיצוניים והפנימיים שלהם מדווחים על שיפור דרמטי בפתרון ‏תקלות / אירועים, בקיצור זמני ההכשרה, בשביעות רצון לקוחות ובשביעות רצון העובדים במרכז. כתוצאה ‏מכך, הם חווים חסכון משמעותי בהוצאות תפעוליות, ובו בזמן הם רואים שיפור ברמת השירות. הם גילו ‏שביכולתם:‏

לטפל באירועים ובעיות מהר יותר:‏
    ‏50-60% שיפור בזמן הטיפול.‏
    ‏30-50% עלייה במתן פתרון בפעם אחת.‏

לנצל את משאבי הארגון באופן מיטבי:‏
    ‏70% שיפור בזמן הכשרה.‏
    ‏20-35% עליה בשימור עובדים.‏
    ‏20-40% עליה בשביעות רצון עובדים.‏

לאפשר אימוץ אסטרטגיית שירות אינטרנטית:‏
    עליה בהצלחת אתרי התמיכה באינטרנט, וברמת השימוש בהם.‏
    עד 50% הסטה של הלקוחות לאתרים אלה.‏

לייצר למידה ארגונית:‏
    ידע שניתן להתבסס עליו לצורך פיתוח פתרונות לפניות של לקוחות
    ‏10% הפחתת פניות בזכות עקירת הבעיה מהשורש‏

חשוב להבין כי ארגונים בוחרים לאמץ תמיכה מבוססת ידע בגלל שהם רוצים להרחיב את יכולות התמיכה ‏שלהם ולמקצע אותם, אך אין להם תקציב או צוות אינסופי:‏

תפיסה זו פורצת את הגבולות של תפיסות קיימות לניהול תמיכה, ומאפשרת לארגונים העוסקים בכך להשיג ‏תמורה גדולה יותר ויעילות רבה יותר. הסוד הוא לנצל משאב שקיים בארגון – הידע. ללמוד כיצד ללכוד ולנהל ‏את התנסויות העובדים בפתרון תקלות ובמענה לשאלות משתמשים, לאפשר שימוש חוזר בידע זה ולהפוך אותו ‏לידע ארגוני.‏

תמיכה מבוססת ידע מובילה את עבודת הצוות לרמה גבוהה יותר. על הארגון לאמץ השקפה הרואה בידע נכס ‏השייך לכל העובדים, ולא ליחידים או לקבוצות קטנות המחזיקות בו. מיקוד זה מרכזי להבנת התפיסה, שכן ‏מטרתה אינה לפתור בעיה פרטית של לקוח, אלא לתת מענה לצורכי כלל המשתמשים, ולאפשר למידה ארגונית ‏בתוצאה מכך.‏

מאמר זה מבוסס על מתודולוגיית ‏KCS‏ באתר ‏http://www.serviceinnovation.org