עצמו רגע את עיניכם וחשבו על האסוציאציות העולות בראשיכם הקשורות במנהיגות. אנו חושבים על כריזמה; אנו חושבים על מנהיגים דוגמת בן גוריון ובגין, על ווינסטון צ'רצ'יל, מרתין לותר קינג, ג'ף וואלש, רודולף ז'וליאני, לי קואן יו (סינגפור) ורבים נוספים. ההרגשה היא של משהו בלתי מושג. לא אנשים כמונו; אנחנו אנשים ואולי מנהלים; הם מנהיגים.
פיטר דרוקר, בספרו "מניהול של אתמול למנהיגות של מחר" (1992) מתייחס לחשיבות שתפס בולמוס המנהיגות, החל מתחילת שנות ה- 90. כך גם טוען ג'יימס סורווקי בספרו "חוכמת ההמונים" (2004). המנהלים, כך אומר, הפכו בשנות ה- 90 למנהיגים. יתר על כן, ל Superstars. חשבו על רשימת השמות לעיל ותשאלו את עצמכם, מה עלה בסופם. רוב המנהיגים לא צלחו בארגונים אחרים, אחרי שעזבו את אלו שהצטיינו בהם. מנהיגים הקשורים בפוליטיקה, לא תמיד נבחרו מחדש, או סיימו את חייהם בבדידות רחוק מהציבור.
עיון בספרו של דרוקר דנן, מראה שלמרות שמו של הספר המלמד על עיסוקו במנהיגות, פרקיו עוסקים בכלכלה, באנשים, בפריון, שיווק, ניהול וארגונים. במספר עומדים בודדים, בהם הוא דן במנהיגות כפי שגודלנו לחשוב עליה, הוא מדבר על היעדר הכריזמה של מנהיגים בולטים, ועל כך שלהיפך, הכריזמה מנתצת מנהיגים.
חפץ ולינסקי כתבו ספר מרתק העוסק במנהיגות (מנהיגות במבחן, 2002), והם, כמו דרוקר, מנפצים את מיתוס המנהיגות. מהי מנהיגות? מנהיגות היא פעילות של הובלת קבוצה לניהול שינוי.
אני כותבת, וחשה עד כמה פוסט זה שונה מפוסטים אחרים. כמה אני מצטטת אחרים, במקום לספר על עצמי. ואכן, מול דרוקר ענק הניהול, וגם מול האחרית- קטונתי.
האם אני מנהיגה? אם נדבוק בשיטתם של דרוקר, חץ ולינסקי, ונסיר את עניין הכריזמה, אני חושבת שאני יכולה לומר שאני מנהיגה; מנהיגה שינוי. מנהיגה שינוי ביחס לתפיסת ניהול הידע בישראל, ויישומה באופן מקצועי וסדור. אני לא יחידה השותפה למהלך זה, אך בהחלט יש לי חלק לא קטן: בפיתוח התורה, בהפצתה דרך מאמרים, כנסים, עיתון ופורטל, וביישומה בפועל, בלא מעט ארגונים.
אני מנהיגה את הארגון שבראשו אני עומדת. מניעה אותו קדימה להמשיך ולהצליח; מניעה אותו להמשיך ולהוביל.
בתחומים אחרים אינני מנהיגה. דייני במה שזכיתי.
מכל התכונות שקראתי ולמדתי בנושא מנהיגות, חשובים בעיניי מספר דברים:
ראשית, חשובה ההבנה שמנהיגות מחייבת עבודה בשיתוף. למרות הדימוי של המנהיג כיחיד, ללא תמיכה רגשית, ועזרה מעשית של אחרים, יהיה קשה לו מאד להניע שינוי; יהיה קשה מאד להנהיג אנשים.
לא במקרה אני רושמת סעיף זה כראשון. הוא לא טריויאלי, ואני לא רוצה שיווצר הרושם שהוא נכתב אחרון רק כי מנומס לאומרו. אם לא נתחיל בהבנה שאנחנו חלק משותפות, נפסיד פעמיים: גם לא נצליח, וגם ייקל עלינו לחטוא ביהירות.
חשובה אמונה בצדקת הדרך. מנהיג מוביל שינוי שאינו טריויאלי; אם השינוי היה פשוט וברור, היה מתרחש מעצמו. על המנהיג להיות חדור אמונה, רצון ומוטיבציה. אמונה גם לגבי המטרה; אמונה לגבי הדרך; אמונה לגבי רצונו האישי להוביל את השינוי הנדרש; ואמונה לגבי יכולתו לעשות כן.
חשובה ההבנה שהנהגה אינה מתחילה בשעה 8:00 ומסתיימת בשעה 17:00. הנהגה או הובלת כל שינוי מחייבת השקעה כל יום, 24 שעות ביממה. אנחנו חייבים להיות נכונים להשקיע את כל זמננו ומרצנו בארגון או בנושא אותו אנחנו מובילים. יש לכך מחיר. מחיר על חשבון שעות הפנאי, מחיר על חשבון המשפחה. אך כפי שכבר נאמר "אין ארוחות חינם" וכדאי שנהיה מודעים לכך.
חשוב להכיר מתודולוגיות סדורות לניהול שינוי. לא ניכנס כאן לפרטים. ישנו פוסט ייחודי שהוקדש לנושא, וגם שם קצרה היריעה מכניסה לכל רזי התורה. יש אנשים שניחנו באינטואיציות ויכולים להוביל שינוי גם ללא לימוד מסודר, אך לגבי רובנו, נוכל לקדם את מיומנויות ההנהגה, אם נלמד באופן מסודר את רזי הובלת השינוי.
ודבר אחרון, אך לא אחרון בחשיבותו: חשוב להראות דוגמא אישית. דוגמא אישית של חריצות; דוגמא אישית של התנהלות; דוגמא אישית המיישמת את שאתה אומר לאנשיך. לעולם לא "אחד בפה ואחד בלב". מנהיגים שאינם מיישמים את שאומרים לא יצליחו לטווח ארוך לסחוף אחריהם את האחרים. כפי שכבר אמר לינקולן: "אתה לא יכול לרמות את כל העם, כל הזמן (ובכל נושא)".
בתנ"ך אנו נתקלים בדמויות מובילות שונות, אולם למרות שהתנ"ך חסכני ובוחר מתוך חייהם של הדמויות אותן הוא מציג רק את הדברים החשובים להיאמר, ניתן למצוא בתנ"ך פרטים המציגים באור לא חיובי את חייהם של גדולי האומה. דוגמא לכך היא דמותו של דוד. מלך מהולל שכבש את ארץ ישראל, ונודע באמונתו. בצד אלו, מציג לנו התנ"ך את סיפור התנהלותו, סיפור מאד לא מחמיא, בעניין בת שבע שרחצה על הגג. ישנם מדרשים המנסים לומר שהדברים לא כפי שהם נראים. בגמרא, במסכת שבת נאמר: "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה". אני דווקא מתחברת למדרשים האחרים, האומרים, טעה וחטא דוד; התנ"ך בחר לציין את מנהיגנו כדמויות בשר ודם עם טעויות ושגיאות, כדי להקל עלינו. כדי שנבין שלא בשמים היא, ומנהיגנו במרחק הגעה. גם אנחנו יכולים. גם אם יש לנו מגרעות וחסרונות. כל אחד מאיתנו המנהלים יכול להיות מנהיג. עלינו לרצות בכך; עלינו להיות נחושים מספיק ולא להתייאש, למרות כל ההתנגדויות (ותהיינה התנגדויות); ועלינו לנהוג בחוכמה בדרך בה נוביל את הארגון.
עלינו להיות מנהלים של המאה העשרים ואחת.
לגרסא באנגלית