החיים לעולם אינם שגרה בלבד. לעיתים הם משולבים בהפסדים, לעיתים בניצחונות. אנו מייחסים ניצחון בדרך כלל להישג הקשור בתחרות מול מישהו אחר. ניצחון קשור בדרך כלל במשחק סכום אפס; אני ניצחתי, סימן שמישהו אחר הפסיד . זאת, בניגוד להצלחה שאינה כוללת בתוכה את ההשוואה, אלא מתמקדת רק בהישג.
האסוציאציות העולות בראשי במחשבה ראשונה על ניצחון קשורות באופן טבעי למלחמות: ניצחון מלחמת ששת הימים, ניצחון החשמונאים שאנו חוגגים בחנוכה, ניצחון האמריקאים במלחמת המפרץ בעיראק ועוד.
אולם מושג הניצחון אינו פוסח על החיים העסקיים והארגוניים. ניתן לנצח ולזכות במכרז על פעילות חדשה וניתן לנצח בתביעה משפטית. אולם, בדרך כלל, ביומיום, הארגון עוסק בניצחון בהתדיינויות.
טבעי שתהיינה התדיינויות; טבעי שלאנשים שונים יהיו אינטרסים שונים, תפיסות עולם שונות, ואפילו, לעיתים, רק אינטרפטציה שונה של המציאות, שמובילה למסקנה שונה מזה של האחר.
העניין הוא, שכאשר אנו מתדיינים עם האחר, בין אם הלקוח, העובד, העמית או אפילו מועמד לעבודה, אנו גולשים לעיתים מהתדיינות וקבלת החלטות מוסכמות שכולם שלמים איתן, להתדיינויות שבסופם כולם, או חלקם של הצדדים יוצא בהרגשה של "ניצחתי", או חמור מכך, "הפסדתי".
באופן טבעי, אני כאדם וכמנהלת אוהבת להצליח. מכאן, שגם כאשר יש מצב שאחד מנצח ואחד מפסיד, אני בהחלט מעדיפה להיות בצד המנצח. לפני 2,000 שנה נטבע המושג "ניצחון פירוס"- ניצחון שיש בו הרבה מן ההפסד. במקרה זה של פירוס, מיוחסת האימרה לפירוס מלך אפירוס, שניצח בקרב אסקולום באפוליה את הרומים (279 לפני הספירה, ותודה לויקיפדיה). לאחר הקרב, כאשר בא מישהו לברכו על ההישג, ענה לו פירוס כי עוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין. זאת, משום שאיבד חלק גדול מהכוחות שהביא עמו, וכמעט את כל חבריו המיוחדים והמפקדים הראשיים. אני חושבת שכיום, במאה ה- 21, בהרבה מהניצחונות שאנו חווים בעבודה דווקא מול אלו הקרובים לנו יותר- עובדים, לקוחות ועמיתים, אנו חווים מן ההפסד.
למה הכוונה? כל פעם שאנו משיגים הישג, שמישהו אחר, מצידו השני של המתרס, חושב שהוא הפסיד בגלל שאנחנו הרווחנו, הרי שלמעשה, הפסדנו גם אנו: האחר מרגיש ממורמר, אולי כועס, אולי גאוותו נפגעה. אם נחזור למושגים הצבאיים, גם אם ניצחנו בקרב, הרי שיתכן שהפסדנו במלחמה.
מה אני מציעה? בשום אופן לא לוותר בכל מקום. גם מנוגד לטבע האנושי, אך גם מנוגד לעיתים לאינטרסים העסקיים והניהוליים. מאד יפה להציע פתרון שבו כולם מרוויחים Win-Win, אך פעמים רבות מדובר באמירה יפה שלא תמיד מעשית. ובכל זאת מספר טיפים:
ראשית, לנסות לייצר איזון. לעיתים גם לוותר, אם ההפסד לא עולה לנו יותר מידי, במחיר של שיפור ההרגשה הכוללת של האחר ש"ניצח".
שנית, לחפש יותר פתרונות אפורים. במקומות בהם התשובות חד משמעיות, לעיתים ניתן ונכון לייצר עמימות וגווני אפור באופן שבו מתקשרים את התוצאה.
אך בכל נשכח, כי לעיתים חשובה לנו התוצאה, ולעיתים אפילו חשוב לנו להעמיד את האחר במקומו, גם במחיר של הרגשת "הפסד" מצידו. במקרים שכאלו חשוב שנהיה מודעים לכך ומוכנים לשאת בתוצאות.
בכל מקרה, לא משנה מה, אל תשדרו תחושת ניצחון. זכרו שמדובר בסכום אפס, ואם נשדר תחושה זו, נגרום לאחר לתחושה ההפוכה.
וטיפ אחרון לעצמנו אנו: "הניצחון הוא שיכרון מסוכן" (אחד העם). שמרו על עצמכם.
לגרסא באנגלית