"אם יש לך ספרייה וגינה, יש לך כל צרכך" (מרקוס טוליוס קיקרו).
"וּבַקַּרוּ בְּבֵית סִפְרַיָּא דִּי גִנְזַיָּא מְהַחֲתִין תַּמָּה בְּבָבֶל" (עזרא ו, א) (בתרגום רש"י: "ובדקו בבית הספרים, שם מונחים האוצרות בבבל).
בתקופה בה אנו חיים, קל למצוא ידע. הידע נגיש וקורא לנו ממקורות שונים: רשת האינטרנט הביתית, ספרי הלימוד בבתי הספר ובאוניברסיטאות, מאגרי המידע המקצועיים במקומות העבודה. אפילו בתחום הפנאי- כיום, נדיר למצוא בית קפה שאינו מכבד את עצמו בכוננית ספרים לעיונם ולהנאתם של הסועדים בו. לנו, הנהנים מהשפע הזה, עד שפעמים רבות הוא נתפס בעינינו כמובן מעילו, קשה לדמיין שלא תמיד היו כך הדברים ושבעבר נחשב הידע נחלתם של יחידי סגולה- נסיכים, אנשי דת ושליטים. ואולי הוא שתמך והגדיר את מעמדם הנחשק בעיני שאר העם.
הספריות הן הכלי הראשון שהמציא האדם על מנת לשמר את הידע האנושי שהצטבר לאורך השנים ולאפשר למשתמשיהן לגשת בצורה יעילה לידע זה. שיטות הקטלוג וניהול המידע שהומצאו עבורן והנהוגות בהן מזה אלפי שנים, משרתות אותנו גם היום, בגרסותיהן הנגישות והמודרניות יותר של הספריות- פורטלים, אתרים ומאגרי ניהול ידע אלקטרוניים. כיום, בעידן נגישות הידע, חלק מהספריות, בין אם נייחות ובין אם אינטרנטיות, משרתות את הציבור הרחב, במטרה להרחיב את הידע של הציבור בכללותו בעוד ואחרות מיועדות לאנשי מחקר ובעלי מקצוע הזקוקים למידע מקצועי לצורך עבודתם.
הספריות הראשונות הוקמו כנראה לפני 4000 שנה בקירוב, ופיארו בעיקר ארמונות ומקדשים. ספריות אלו, דמו יותר לארכיונים, שלרוב מחזיקים בהם במסמכים נדירים, מקוריים ולא העתקים, שלא ניתן להשיג במקום אחר. מובן אם כך שכמות הידע שכללה ספרייה שכזו היה מוגבל. בנוסף, מרכזי מידע אלו היו מוגבלים באפשרות השימוש בהן, ושימשו בעיקר את המלכים ושרשרת השלטון.
במאה ה-7 לפנה"ס הקים מלך אשור ספרייה בארמונו בעיר נינווה שהייתה פתוחה גם למלומדים רבים מכל קצות ממלכתו, ולא רק לשרשרת השלטון. בספרייה נחשפו המשתמשים ליצירות רבות מתחום האגדות, החוקים, המדע והמלחמה אשר נאספו מהארצות שומר, אשור ובבל. ובאיזה פלטפורמה נוהל הידע הנכסף? לא במערכת plumtree, MOSS, או websphire! מלך אשור הציע למלומדים שני חדרים מלאים באלפי לוחות טין, כמו גם גלילים וטבלאות חרס הכתובים בכתב יתדות.
היה זה מעשה חדשני ואמיץ! יש להבין כי בהפכו את הידע לזמין עבור גורמים נוספים מלבד הגורם השליט עלול היה להיווצר מצב בו גורמים נוספים טוענים לזכות לשלטון, בזכות הידע שצברו אשר מאפשר להם מיומנויות דומות לאלו של המלך, מצב זה, אכן התרחש מאות שנים מאוחר יותר. מקום חשוב שמור עם כן למלך אשור בהיסטוריה של הפיכת הידע לזמין להמונים ובכך גם להעלאת שלטון העם.
העת העתיקה עשירה בספריות מפורסמות. הייחודיות בתקופה זו היה שימת דגש לא רק על אגירת הידע אלא אף על הנגשתו הקלה למשתמש. בהקשר זה נזכיר את ספרייתם של תלמי השני באלכסנדריה ואת הספרייה הקיסרית בסין. בספריית אלכסנדריה נעשה מאמץ מסודר ועקבי לאסוף את מרבית התרבות הכתובה של אותם הימים- הדבר כלל מלאכת תרגום על מנת להפוך את הידע לנגיש לאוכלוסיות משתמשים חדשות. הספרייה הקיסרית הייתה הראשונה לפתח שיטה למיון וסימון ספרים, פריצת דרך בתחום הקטלוג והמיון המשמשים אותנו גם היום- בנתינת ערכים ומאפיינים לפרטי ידע על מנת להקל על מלאכת אחזורם.
בימי הביניים באירופה חלה ירידה ברמת האוריינות ורוב האוכלוסייה לא ידעה קרוא וכתוב. השימוש בספרים הצטמצם לבתי המלוכה, מנזרים, אוניברסיטאות וחלק ממעמד האצולה. הגישה אל כתבים אלו הייתה מוגבלת מאוד.
הספריות הציבורית הראשונות במלוא מובן המילה (ספרייה הממומנת בידי הציבור ופתוחה לקהל הרחב) הוקמו בארצות הברית- בניו המפשייר בשנת 1833, ובבוסטון ב-1848.
עם זאת, פריצת הדרך המשמעותית בתחום הנגשת ידע לכל, חלה בסוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה- 20, עת התעשיין הסקוטי-אמריקאי אנדרו קרנגי מימן את הקמתן של כ- 2,500 ספריות ציבוריות בעיירות קטנות ברחבי ארה"ב. המשמעות הייתה כי הידע הפך בפועל נחלתם לא רק של שוכני הערים הגדולות אלא גם של האנשים הפזורים ברחבי היבשת- אנשים אשר לעיתים לא ביקרו בעיר הגדולה יותר ממספר מועט של פעמים בחייהם ובכך לא יכלו להיחשף אל הידע הקיים בה. חשבו איזה מהפך התחולל במהלך השנים!- מידע מועט שהיה זמין לנסיכים וקיסרים בלבד, לידע שזמין לאנשים ה"רגילים" שבינינו- החקלאים והאיכרים, עובדי הצווארון הכחול ועובדי בתי החרושת.
קרנגי היה מעורב לא רק במימון הספריות אלא אף בעיצובן באופן שיקל על איתור הידע הרלוונטי ויאפשר סביבה רגשית מעודדת ותומכת למידה. במילים אחרות, קרנגי הניח את היסודות לתחום אותו אנו מכנים היום ממשק משתמש (user interface).
על אף שבתקופה ההיא הונהגה הפרדה בין המינים במבני ציבור, בספריות קרנגי הורשו להיכנס גברים ונשים לכל אחד מהחדרים. בנוסף, ספריות קרנגי היו מהראשונות שאפשרו למבקרים לבחור ספרים מהמדפים בעצמם במקום לבקש אותם מהספרניות. באופן זה נוצרה נגישות גבוהה לידע, אפשרות להשוואה בין פרטי ידע שונים והפעלת שיקול דעת של הקורא.
קרנגי התעקש על סגנון קלאסי ועיצוב סימטרי. יש היסטוריונים הטוענים כי ספריות קרנגי היו פשוטות מראה, אבל זה נכון רק בהשוואה לספריות משוכללות יותר בערים גדולות כמו ניו יורק ושיקגו, בהן היו קישוטים מגולפים, תקרות מעוטרות ונברשות קריסטל. בהשוואה לחדר האורחים בביתה של אישה מקומית או לחלון ראווה ברחוב הראשי, הספריות המקומיות בעיירות הקטנות נחשבו יפיפיות, בעלות תקרות גבוהות, וחלונות עצומים. סביבת הספרייה שדרה תחושה של גודל ועוצמה, המדגישים גם את העצמה והכוח הטמונים בידע השמור בה. החלונות הגדולים אפשרו כניסת אור ותרמו הן לתחושת רווחה המקלה למידה והן לתנאים פיזיים נוחים לקריאה. ספריית קרנגי היתה ספריה בה הספרים נראו לעין אך שום קול לא נשמע. היה זה מקדש למידה.
במפלס התחתון, שהיה נמוך מעט מגובה קומת הכניסה הייתה ממוקמת ספריית ילדים- חידוש של ממש בתקופה בה הילדים היו לא פעם סגורים בבתיהם. הילדים יכלו לשבת ולקרוא על ספסל עגול, כשמעליהם חלון בגובה קומת הכניסה הצופה על חלקת דשא. לוחות הרצפה במבנה חרקו למגע רגל, ולעיתים קרובות החריקות הללו היו הקול היחיד שנשמע בספרייה. נדמה היה כאילו ספריות קרנגי עוצבו כך שילדים ירגישו שאפשר להעלם בהן ולא להימצא- ושיהיה זה דבר נפלא.
וראו לאן הגענו היום בכל הנוגע לספריות הילדים- בני אדם זוכים מגיל צעיר לחשיפה לידע ברמה עליה לא ניתן היה אפילו לחלום בעבר. בנוסף, התנאים הפיזיים של משטחי אחסון רחבים, כורסאות קריאה נוחות, מחשבים זמינים לכל, שעות סיפור בהן מקריאים ספרים לילדים הצעירים, ושעות פעילות ארוכות מעניקים לכל אחד ואחת ידע ראשוני המעצים את ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלו כאדם.
והיום? היום הידע הפך לנגיש כל כך עד שפעמים רבות אנו לוקחים אותו כמובן מאליו. זכרו אם כן כי ארגון המתחייב לפרויקט של הקמת פורטל עושה מעשה בלתי נתפס עבור עובדיו במובן ההיסטורי. זכרו כי בעבר הידע המקצועי היה שמור למטי מעט אשר שמרו עליו כעל בבת עינם- בל יהפך זמין לאחרים. הבינו עד כמה אנו ברי מזל על שיש לנו אפשרות לבחור את הידע אליו אנו נחשפים והוא אינו נבחר עבורנו על ידי גורם שלישי. אנו חיים בתקופה מופלאה!
רקע לכתבה:
דיואי, מאת ויקי מרון, בהוצאת ספריית מטר.