אמרה ידועה בעולם הניהול הנה שמה שלא ניתן למדוד, לא בר ניהול.
חשיבותה של המדידה ברורה.
מדידה מאפשרת בראש ובראשונה, לבדוק האם פעילות הצליחה. אנו מודדים האם הצלחנו להגיע ליעד אליו כיוונו. היות והעולם אינו שחור ולבן, אנו נדרשים למדוד, לא רק כדי לדעת האם כן או לא, אלא, גם כדי לדעת עד כמה הגענו ליעד.
מעבר לכך, למדידה מטרות נוספות:
מדידה היא דרך שלנו לבחון את דרכנו כדי לכוון את עצמנו בדרך הפעילות, במקום לחכות לסיומה, וחלילה להיכשל. מדידה מוקדמת יכולה להצביע על דרכים לשיפור; מדידה, מכאן היא גם מול הדרך ולא רק מול המטרה.
מדידה היא דרך שלנו, תוך כדי השוטף, לזהות מגמות ושינויים, שכך אנו לא שמים לב אליהם תוך כדי העשייה;
מדידה היא הוכחה שלנו לחוק או ללקוח, חיצוני כפנימי, שעשינו את שהצהרנו.
המדידה, אם כן, הנה צעד חיובי. היא לוקחת אותנו קדימה ומהווה גם בסיס להשוואה.
ובכל זאת, כדאי לשים לב לכמה נקודות, ההופכות את עצם המדידה ושיטת המדידה למורכבות יותר משהיינו רוצים:
אלברט אינשטיין אמר: "לא כל מה שניתן למדוד, אכן נחשב; לא כל מה שנחשב ניתן למדוד". מה נפקא מינא? צריך להיזהר לא לחפש את המטבע מתחת לפנס. פעמים רבות אנו ממהרים למדוד, אך למעשה מודדים בתוך הפעילות את שקל לנו, ולאו דווקא את שאמור להיות חשוב לנו. החלו ביעדים, ומדדו את מה שחשוב בהקשרם; לאו דווקא מה שקל.
מורכבות נוספת נובעת מכך שניתן למדוד תוצאות, אך קשה לבדל את מרכיביה של הפעילות שביצענו, כתורמים לתוצאה זו. לדוגמא, נניח שהפעילות העסקית בחברה היתה חיובית והחלטנו לתגמל כל אחד מעובדינו בבונוס כספי כנובע מההצלחה. ונניח, במקרה זה, שמדדנו חודש אחרי, את רמת שביעות הרצון של העובדים מהחברה, וגילינו שהם אכן שבעי רצון. איך נוכל לדעת האם שביעות הרצון נובעת מהבונוס, או אולי היא בכלל נובעת מרוח העשייה וההצלחה, שהם חוו כשותפים לפעילות. גם ההיפך יכול לקרות: אנו יכולים להצליח מאד בפעילות, אך תוצאה חיצונית, כמשבר כלכלי, תעיב על התוצאות. יתכן אפילו, שאם לא היינו מבצעים את הפעילות, מצבנו היה גרוע יותר. אך לא באמת ניתן לדעת; קשה לבדל.
מורכבות זו, היא אחד הגורמים המרכזיים המקדמים מדידה איכותנית. מדידה איכותנית עוסקת ברושם שאנשים מקבלים מהפעילות: עד כמה תרמה להצלחה? עד כמה היתה מוצלחת למרות הכישלון? אנשים אינטליגנטים דיים לבצע את פעולת הבידול ולתת לנו תשובה מייצגת, בדרך כלל גם אמינה.
מורכבות אחרת קשורה במדדים אותם אנו קובעים. המדדים, מטרתם לייצג פרמטרים לבחינת השגת יעדים. באופן טבעי אנו כאנשים- סובייקטיביים, והערכתנו שונה מזו של זולתנו. אם היו הם מנהלים את הפעילות, המדדים, יתכן והיו שונים, והתוצאות בהתאם. הדבר מורכב עוד יותר אם אנחנו מעריכים אנשים (ולא פעילויות). אדם שבעיני עצמו נחשב כחברותי ואיש צוות, יכול בעיני מנהלו להיחשב יותר סוליסט. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.
וטיפ אחרון הקשור בניהול אנשים ופעילות, הקשור למדידה:
מדדו את הערכים לא פחות מהתוצאות. הערכים מייצגים את האסטרטגיה על פיה אנו מבקשים לפעול. אם אלו נכונים, ואנשים פועלים לאורם, סימן שאנו בדרך הנכונה.
ואחרי כל אלו, נותר רק לסגור את הרשימה בפתגם. לא של אלברט אינשטיין, אלא דווקא פתגם הודי עתיק: "ניתן למדוד את עומק הבאר, אך לא את עמקי הלב."
הלב והאדם שבנו חשובים לא פחות מהפעילות (הבאר).
בואו נמדוד; אך בואו גם נזכור ונוקיר גם את עמקי הלב.
לגרסא באנגלית