למרות כתיבתו של הספר ע"י חברה מסחרית המוכרת סוויטת מוצרי BI מסויימת, הוא מומלץ לכל צוותי ה- BI בכל הארגונים, ללא קשר לפלטפורמה אותה הם מיישמים. פרקים היכולים להיות סובייקטיבים- מצויינת הערת אזהרה בגוף הכתוב בתמצית.
והערה אחרונה: כאן מוצגת תמצית בלבד. הספר כולל פרטים רבים נוספים. וכפי שכבר אמר מישהו חכם, ההצלחה נמצאת בפרטים. בעקבות התמצית אנו ממליצים על קריאת הספר כולו.

מקווה שתהיה לכם קריאה מהנה.

BICC ובשמו המלא Business Intelligence Competency Center הנו מרכז משולב של אנשים בעלי רקע עסקי ורקע מחשובי לקידום ה- BI בארגון. גרטנר מגדירים את ה BICC כצוות חוצה פונקציות בעל הגדה ברורה של משימות, בעלי תפקידים, תחומי אחריות ותהליכים לתמיכה וקידום השימוש היעיל בבינה עסקית בכלל הארגון. התקווה בהקמת BI הנה שהוא יתפקד כמרכז מצויינות בתחום.
ה BICC מציע מענה אסטרטגי ומקיף לפתרון BI ארגוני המתמודד לא רק עם ההיבט הטכנולוגי, כי אם גם עם האנושי, התהליכי והתרבותי.

BICC מתמודד עם אתגרי BI בשש קטגוריות:

• אתגרי נתונים- הסיבה השכיחה ביותר לכשלונות יישומי BI. נובע בעיקר מבעיות איסוף ובעיות טיוב.
• אתגרים טכנולוגיים- הנובעים בעיקר מאיי BI מחלקתיים (קדם הקמת ה- BICC).
• אתגרים תהליכיים- במרכזם אנשים. טיפול נכון בהם מסייע לטיפול באתגרים אלו ומהווה מפתח להצלחה.
• אתגרים אסטרטגיים- חשיבה אסטרטגית קשה להשגה בגלל צורכי BI שבדרך כלל הראייה בהם מקומית ומחלקתית.
• אתגרי משתמשים- נובע מהיות המשתמשים קבוצה לא הומוגנית בעלת צרכים אך גם מיומנויות שונות.
• אתגרים תרבותיים- הגורם המרכזי להצלחה. הליבה- תרבות המעודדת קבלת החלטות מבוססות נתונים.

מדוע להקים BICC?

• לשימור ומיצוי ההשקעות הטכנולוגיות הקיימות.
• לאינטגרציה ואיחוד תהליכים אנליטיים ועסקיים.
• להקטנת הסיכון הכולל בפרוייקטים העוסקים במימוש ה- BI בארגון.
• לתמוך במשתמשים עסקיים תוך הבנה מלאה של עולם הנתונים.
• להבטיח שהידע הקשור ב- BI (תועלות וערכים, תפיסות, טכנולוגיות) משותף בכלל הארגון.

הקמת BICC משמעותיים להתנעת BICC:

• מנדט ואסטרטגיה ברורים.
• תמיכת הנהלה בכירה.
• צוות הכולל גם נציגי IT (מערכות מידע) וגם נציגים עסקיים.
  

הספר, שנכתב ב- 2006, מתבסס, בין היתר, על סקר מקיף שנערך ב- 2005 והשתתפו בו 220 חברות., כולן פעילות בתחום ה- BI.
בין הממצאים המעניינים עלBI  בכלל ועל BICC's בארגונים, ניתן למנות:

• בארגונים גדולים יותר יש פחות BI ארגוני, ויותר BI מחלקתי.
• המשתמשים העיקריים ב BI הנם עדיין ההנהלה ומנהלים בכירים. ישנם רק 28% המעידים על שימוש כלל ארגוני. בקרב ארגונים גדולים ישנו שימוש משמעותי יותר גבוה ע"י לקוחות וספקים.
• קיים BICC ב- 23% מהארגונים וב- 9% נוספים מתוכננת הקמת BICC בשנה הקרובה (מהסקר); כמחצית מה- BICC's  הקיימים, קיימים יותר משנתיים.
• גודל צוות ה- BICC: ב- 55% מהארגונים קטן מ-5 איש וב-24% נוספים עד 10 איש.
• ברוב הארגונים (60%) משרת ה- BICC פחות מ-500 משתמשים.
• ברוב הארגונים (64%) ה- BICC הנו מרכז עלות מתוקצב (Cost center) והיחידות לא משלמות עבור השירות.
• 36% מה- BICC's מנוהלים על ידי ההנהלה העסקית של הארגון (לא חטיבת כספים); 38% מנוהלים ע"י גוף מערכות המידע.
• היתרון המשמעותי ביותר, עפ"י הנשאלים, מהקמת ה- BICC (74%) הנו שימוש מוגבר ב- BI. יתרונות נוספים (שדיווחו 40-50% מהנשאלים): שביעות רצון מוגברת של המשתמשים העסקיים; קבלת החלטות מהירה יותר; הבנה טובה יותר של ערכו של ה-BI.
• שאלה מאד מעניינת נגעה לפונקציות ארגוניות נוספות אותן ראוי לספח ל- BICC. מהגבוה לנמוך:
  1. ניהול ידע.
  2. ייעוץ עסקי.
  3. ניתוח אנליטי.
  4. מחסן הנתונים.
  5. ניהול הנתונים הכולל (EDM).
  6. הדרכה.
  7. מרכז תמיכה Help Desk.
  8. ניהול תהליכים משולבים.
  9. ייעוץ טכני.
  10. ניהול חוזים.
  11. ניהול מערכות.
• ההצלחה של BICC's שהוקמו, נבחנת ברוב המקרים (67%) ע"י בחינת שביעות רצון המשתמשים.

מסקנות: יש מקום למיצוי של הבינה העסקית בארגונים, הן כמותית (יותר משתמשים) והן איכותית (יותר שימוש). זו מטרתו העיקרית של ה- BICC: מיצוי השימוש.

הפונקציות המומלצות לכיסוי ע"י ה- BICC כוללות:

1. ניהול תוכנית ה- BI Business Intelligence Program
   פונקציות עיקריות: הגדרת אסטרטגיית BI ו- AI  (ניתוח אנליטי); ניהול סטנדרטים ותבניות; בניית ובקרת מדדים (KPI's); ייעוץ עסקי; ניהול פרויקטי ה- BI; התמחויות ורטיקליות ייעודיות; ניהול השירות; שיווק ה- BICC בארגון; ניהול ידע הקשור ל-BI; ניהול ה- Metadata; ניהול הרשאות BI; איכות המידע; הסכמי שירות אל מול היחידות; שיתוף פעולה עם מערכות מידע (IT) ברמת על.
2. כלכלת הנתונים  Data Stewardship
   פונקציות עיקריות: אחריות ל- Metadata הטכני; תקני נתונים; הגדרות; Governance לנתונים; איכות נתונים.
3. תמיכה   Support
   פונקציות עיקריות: תמיכה רמה שניה (רמה ראשוה ב- helpdesk); ניהול משתמשים.
4. פרויקטי BI  BI Delivery
   פונקציות עיקריות: כלי BI קדמיים- פורטל; פיתוח פתרונות מבוססי BI; בדיקות; תחזוקה; ייעוץ טכני.
5. הרכשת נתונים  Data Acquisition
   פונקציות עיקריות: אינטגרציית נתונים; פיתוח מקום אחסנה לנתונים ושיפורו; תזמון העברת נתונים; בדיקות; ייעוץ טכני; תהליכים משולבים.
6. ניתוח אנליטי מתקדם Advanced Analytics
   פונקציות עיקריות: ניתוח אנליטי סטטיסטי, מידול, חיזוי, אופטמיזציה; כריית נתונים; מחקר וניסויים; הכנת נתונים למטרות ניתוח אנליטי.
7. הדרכה   Training
   פונקציות עיקריות: פיתוח והרצת הדרכות עסקיות וטכניות; ניהול חוזים מול ספקים; רשיונות.
8. ניהול ספקים  Vendor Management
   פונקציות עיקריות: בחינת מוצרים; ממשק למחלקת רכש ומחלקה משפטית.

ישנה הלבטות אלו מהפונקציות ניתן להוציא אל מחוץ לארגון (Outsourcing). כותבי הספר גורסים שפעיליות עסקיות או כאלו הקשורות בפן העסקי, ראיויות שתנוהלנה בארגון עצמו.

פונקציות נוספות שתנוהלנה כפי הנראה מחוץ ל- BICC, אך בממשק צמוד:

• תמיכה רמה ראשונה.
• מערכות מידע- תשתיות.
• ניהול שינויים טכני (מעבר מבדיקות לייצור).
• DBA – מנהל נתונים.
  

השלב הראשון בתכנון BICC הנו ניתוח המצב הקיים והצרכים העתידיים של ה BI בארגון. מומלץ לבצע ניתוח שכזה ברמות שונות של הארגון ולזכור שהיות שצרכים הנם דבר משתנה התלוי בהתפתחות העסקית, הרי שסוג כזה של ניתוח, מומלץ לחזור עליו באופן עיתי.
הערכת המידע הארגונית כוללת התייחסות לארבעה ממדים:

1. הנכס האנושי- מיומנויות וידע הקשורות במידע, בהדרכה, בקבלת החלטות מבוססות נתונים וברצון להשיג את יעדי הארגון.

2. תהליכי ידע- השימוש הקיים במידע לקבלת החלטות, ועד כמה הוא סדור בתהליכים אחידים;  Governance ארגוני; מקומו של המידע בשיתוף הידע הארגוני; תהליכי שיפור איכות ודיוק מידע.

3. תרבות- עד כמה הארגון מוכוון תוצאות; עד כמה יש פעילות ניטור ובקרה; רמת לקיחת סיכונית; תגמול והכוקה של קבלת החלטות מבוססת נתונים; סביבת עבודה מתקדמת, שיתופית; סגנון ניהולי; העצמת הפרט; תגובות לשינויים; שיפור עסקי מתמיד ועוד.

4. תשתית- חומרה, תוכנה כלי רשת וטכנולוגיות ליצירת, ניהול, ויישום מערכות מידע; איסוף נתונים עסקיים וטכניים; אינטגרציה של נתונים ממקורות שונים; בשלות של ארכיטקטורה ל BI.

בבחינת בשלות ארגונית לפעילות BI בכלל ו BICC בפרט, ניתן להגדיר 5 רמות בשלות:
רמה 1: תפעולי- Operate

• אנשים- פרט                                             
• תהליכי ידע- אישיים 
• תרבות- אני                                               
• תשתית- מערכות לא מקושרות

רמה 2: איחוד- Consolidate

• אנשים- קבוצות פונקציונליות                       
• תהליכי ידע- מחלקתיים
• תרבות-  הקבוצה שלנו אל מול הארגון        
•  תשתית- מערכות לא מקושרות

רמה 3: אינטגרציה- Integration

• אנשים- הארגון
• תהליכי ידע- ארגוניים
• תרבות- הכלל
• תשתית- מערכות ארגוניות

רמה 4: ייעול ושיפור- Optimize

• אנשים- הארגון
• תהליכי ידע- הארגון המורחב 
• תרבות- השותפים שלנו ואנחנו
• תשתית- מערכות ארגוניות מורחבות

רמה 5: חדשני- Innovative

• אנשים- רשתות דינמיות
• תהליכי ידע- מטריצת תרחישים 
• תרבות- קבוצות מסתגלות
• תשתית- מערכות המתאימות את עצמן

מומלץ מאד להתחיל בהערכת מקום הארגון כעת, ותכנון כיצד נכון וישים להתקדם בהתאם לחזון העסקי, המטרות, התעדוף והתרבות התומכת.

הנכס האנושי משמעותי להצלחת ה- BI וה- BICC. ניתן להתייחס לצוות ה- BICC כאל פרשנים: מתרגמים סוגיות עסקיות לצורכי מערכות מידע (IT) ותרגום התוצאות חזרה למשתמשים העסקיים שצריכים את המידע.
להלן בעלי התפקידים בצוות ה- BICC, (מהחשוב לפחות חשוב), לפי תת הצוותים אליהם משויכים:
1. מנהל BICC:  תוכנית ה- BI
2. מנתח עסקי:  תוכנית ה-BI
3. אחראי נתונים ראשי:  כלכלת הנתונים
4. יועץ טכני:   תמיכה טכנית
5.  מנהל פרויקט:  תוכנית ה- BI
6. מומחה BI:  תוכנית ה- BI
7. ארכיטקט מחסן נתונים:  כלכלת הנתונים
8. עוזר מנהלן:  תוכנית ה- BI
9. קצין ידע BICC:  תוכנית ה- BI
10. תקשורת פנים ארגונית:  תוכנית ה-BI
11. מתכנן/מפתח יישומים:  פרויקטי BI
12. יועץ מחסן נתונים:  הרכשת נתונים
13. מנהלן רישיונות:  ניהול חוזים
14. סטטיסטיקן/כורה נתונים: ניתוח אנליטי מתקדם
15. יועץ הדרכה:  הדרכה
הספר מפרט כמובן תפקידים עיקריים של כל אחד מהנ"ל.

כאשר הארגון מבקש להקים BICC  עליו לבחון צוות פוטנציאלי תוך הסתכלות על ההיבטים הבאים:
- אישי ובין אישי   - ניהול פרויקטים   - מנהיגות וניהול
- עסקי ותעשייתי   - הבנת BI   - תכנון וביצוע הדרכות

בנוסף, מתאר הספר בעלי תפקידים חיצוניים עיקריים, בהם נעזרים, בעיקר בשלב ההקמה. להלן הרשימה, בצד המקור, היכול לספק את בעל התפקיד:
1. יועץ BICC:  ספק תוכנה, חברת ייעוץ לניהול
2. איש קשר: לתוכנה  ספק תוכנה
3. יועץ עסקי:  ספק תוכנה, חברת ייעוץ לניהול
4. יועץ לניהול השינוי:  חברת ייעוץ לניהול

כל BICC חדש המוקם, עליו לשקול את הפונקציות שייכללו בו, בהתאם לכך את בעלי התפקידים, את מיומנויות הצוות הפוטנציאלי והאנשים היכולים להתאים לצוות, ולפי אלו לרכוש משאבים, לנתח צורכי הכשרה ולהדריך את הנדרש.

כל BICC צריך להגדיר תהליכי ידע, כדי לאפשר הסתכלות משותפת לרוחבו של ואורכו של הארגון, תוך הפעלת חוקים ותקנים אחידים. אלו ייבנו על סמך Governance, סטנדרטים חיצוניים ו- Best Practices ארגוניים. התהליכים ישתנו מארגון לארגון, ולכן פה לא יוצעו תהליכים לדוגמא, אלא סוגים של תהליכים נדרשים, והסוגיות העיקריות שכל אחד מאלו יידרש לתת להם מענה. בדרך כלל, בניית התהליכים הארגוניים אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן לפני הקמת BICC קיימים תהליכי ידע בארגון, אולם אלו מחלקתיים ומשתנים ממחלקה למחלקה.
להלן התהליכים העיקריים לכל אחד מתת הצוותים. פירוט נוסף- בספר:
1. תוכנית ה- BI:

• הגדרת תקנים גלובליים בראיה עסקית.
• תהליכי שיתוף והפצת ידע.
• איסוף משובים ותגובה להם.
• תהליכי BICC פנימיים (אסטרטגיה, KPI's, ניהול שינוי ועוד).

2. כלכלת הנתונים:

• החלטות על תיעוד אחיד וסדור של ההגדרות והתקנים.
• תהליכים להבטחת דיוק הנתונים.

3. תמיכה

• הקמת מערכת תמיכה ותהליכי פעילות עבורו.
• הגדרת ממשקים למערכות מידע (IT) ולספקים.
• הגדרת ממשקים ליחידות העסקיות.

4. פרויקטי BI

• תהליכי תפעול (תחזוקה, בקשות לשינויים, ניהול פרויקטים).
• תהליכי הקמת פתרונות BI ליחידות העסקיות.

5. הרכשת נתונים

• חליצת נתונים.
• העברת נתונים.

6. ניתוח אנליטי מתקדם

• הגדרת דרישות.
• הכנת נתונים ותיקופם.
• מחקר ושיתוף ידע.

7. הדרכה

• הערכה וניתוח מצב.
• תכנון הדרכות.
• הדרכות והעברת ידע.

8. ניהול ספקים

• ניהול הקשר עם הספקים.
• ניהול הרישיונות.
• בקשות למידע חדש וניהול הצעות ומכרזים.
  

BICC צריך לשרת קהלי יעד מגוונים בצורכיהם, במיומנויותיהם ובערוצי המידע המועדפים עליהם. בסביבה זו עליהם לאפשר קבלת מידע מהפשוט למורכב, בזמן קצר ביותר ותוך אפשרות שדרוג של הצרכים.
יש לסייג את המלצות הספר בפרק זה שהנו באופיו טכנולוגי, היות ונכתב ע"י ספק תוכנה טכנולוגי (SAS) ועל כן יתכן וכותבי הספר נוטים להעדיף ולהמליץ על אסטרטגיות המוטמעות במוצרי החברה.
להלן דגשים בהיבטים של כל אחד מתת הצוותים שב- BICC:

• תוכנית ה- BI: יש לבחור תשתית שלא תגביל את האסטרטגיה, ולהיפך- תאפשר את התפתחותה ההדרגתית. לכן על התשתית להיות פתוחה ובעלת יכולת שדרוג.
• כלכלת נתונים: הצלחתם העיקרית בתחום הדיוק ואיכות הנתונים. טכנולוגיה טובה ומקיפת מקורות מקלה על פעילות טובה של אלו.
• תמיכה: מתעניינים בעיקר בקלו שימוש של התוכנות למשתמש הקצה, המפיעה על רמת הצורך בעזרה.
• פרויקטי BI: היות והצרכים מגוונים אנשי הפרויקטים שואפים למגוון כלים היכולים לתת מענה לצרכים השונים.
• הרכשת נתונים: חשוב שתשתית תומכת תאפשר שליפת והעברת נתונים עיתית ללא מאמץ מיוחד בהקמה או בשינוי.
• ניתוח אנליטי מתקדם: מומלצים מודולים המשתלבים בסביבת ה- BI הכוללת של הארגון, ולאו דווקא כלים נפרדים.
• הדרכה: מומלץ לבנות הדרכות מודולריות ולא הדרכות מקיפות לכלל היכולות. יש לזכור שכל משתמש צריך הדרכה ייעודי ורובם לא מתעניינים בכלל היכולות.
• ניהול ספקים: עדיף ספק היכול לתת פתרון מלא (סוויטה) לכל רכיבי ה- BI הנדרשים. לא רלוונטי כמובן, אם, בעת הקמת ה- BICC ישנם כבר מספר כלים מספקים שונים.

קריטריונים לכלים (מפורטים ביתר הרחבה בספר):

1. ממשק לסביבות מערכות המידע התפעולית.
2. יכולת ניהול metadata המשתלב בפעילות, בשקיפות ותוך יוכלת מעקב מרבית.
3. קיומן של תבניות / מסגרות מוכנות לתעשיה או מחלקה הרלוונטית לפעילות הארגון.
4. פתיחות ועבודה לפי תקנים מוכרים.
5. יכולת  שדרוג לצרכים עתידיים; יכולת הרחבה ליישום שהנו הדרגתי מכוון.
6. יכולת שילוב מקורות מידע רבים ומגוונים.
7.  יכולת ניהול איכות הנתונים.
8. כלים מגוונים, לרבות כלי ניתוח אנליטי מתקדם.

והמלצה נוספת: חשיבה בגדול, אך התחלה בקטן.

כל הספר דן בהיבטי הקמת BICC. עם זאת, להלן רשימת השלבים בעת הקמת ה- BICC הלכה למעשה:
1. אתחול
בחינת אוריינטציה ארגונית והאם BICC אכן יוכל לקדם את מטרותיה. במידה ולא, דחיית הנושא.
הערכת פערים בין אסטרטגיית BI קיימת לבין זו הרצויה.
2. תכנון
בחינה מקפת של כל הסוגיות שיש להבהיר לפני תחילת פעילות (באמצעות סדנאות)
הכנת תוכנית עסקית ל- BICC
מינוי בעלי תפקידים ראשונים ל- BICC
הכנת תוכנית ניהול שינוי
3. יישום
מינוי בעלי תפקידים
הרצת תוכנית ניהול השינוי
הכנת מערך תיעוד לתהליכי ידע ולמיכה
הגדרת תהליכי מדידה
הכנת סביבת עבודה
איתור פיילוט BI
השקה
4. תפעול- באופן שוטף
מדידת KPI's ודיווח להנהלה
עבודה עם ספקים
פרויקטי BI
תמיכה
הספר כולל פרטים מורחבים, כמו גם  המלצות על בחירת ספקי תוכנה ותכונותיהם.

והמלצות סופיות: בהירות לגבי המטרה, מחויבות הנהלה, איתור צוות ותקשור לכל בעלי החסות הקשורים.

הכל כבר נכתב, הכל כבר נאמר.
ובכל זאת, חזרה ודגשים לדברים החשובים ביותר שיש להבטיח בעת הקמת BICC ותפעולו:
1. חזון BI; אמונה של ההנהלה ורצונה להיות שותפה בקבלת החלטות מבוססות מידע.
2. קשר בין הפן העסקי הארגוני לבין מערכות מידע (IT).
3. BICC אינו פרויקט; הוא תהליך.
4. לאורך כל הדרך חזון בהיר ויעדים קונקרטיים.
5. אינטגרציה של כל פעילויות BI בארגון, והשלכה משלבת ומאחדת, היכן שניתן.
6. תוכנית ניהול שינוי יעילה. לערב כמה שניתן יותר אנשים בתכנית, וכמה שיותר מוקדם.
7. לאורך כל הדרך, המחשת הערך המתקבל מה- BICC.
8. העמדת תשתית רחבה (מגוון פתרונות) ומעמיקה (מאפשרת פתרונות ברמות עומק שונות).
9. גישה רב ממדית: אנשים, תהליכים ותרבות תומכת קבלת החלטות מבוססות נתונים.

מידע הנו אחד הנכסים החשובים ביותר ברוב הארגונים. הפיקו תועלת מהמידע על ידי השקעה בתשתית, אנשים ותהליכים. בנו מערך BI תומך ויעיל ברמה ארגונית.