המונחים "רשת חברתית" ו"הון חברתי" נטבעו עמוק בתוך עולם המושגים של ארגונים רבים. אנשי מפתח בארגונים מודעים לרשתות חברתיות הנרקמות בין ארגונים ובתוכם, הם יודעים להצביע על השחקנים המרכזיים, על טיב הקשרים בינם ואיזה שחקן יכול "להוביל" לאחר. אך נדבך משמעותי בהבנת הרשתות הסובבות וטוות ארגונים יחדיו היא ההבנה של הערך המוסף שיש לרשתות אלו, עד כמה הרשת תורמת ליצירתו של ערך מוסף ייחודי ומה טיבו?
רשתות בעלות ערך (value networks), הינן רשתות שעצם קיומן מייצר לארגון תועלות חברתיות וכלכליות.
אילו ערכים מוספים מתהווים לארגונים מעצם חברותם ברשת?
הרשתות של הארגון נחלקות לשני סוגי רשתות: רשתות פנימיות, קרי קשרים חברתיים בין חברים בארגון, קבוצות עבודה, מחלקות, אגפים או אפילו קשרים בין אתרים מרוחקים גיאוגרפית השייכים לאותו ארגון. ורשתות חיצוניות, קרי קשרים של הארגון עם ספקים, לקוחות, בעלי מניות, ארגונים אחרים באותו הענף ומחוצה לו. קשרים אלו, שעשויים להיות ישירים (בין שני שחקנים ברשת) או עקיפים (שחקן אחד קשור לאחר דרך שחקן שלישי שמתווך בינם) הם בעלי פוטנציאל להפקת תועלות וערך לארגון.
את הערכים והתועלת שעשויים להיוולד מתוך הקשרים הללו נוהגים לחלק לשני סוגים: ערך מוחשי וערך לא מוחשי: ערך מוחשי הוא חליפין של סחורות, שירותים או כספים. כלומר,חליפין אשר מייצר עליה במכירות או הקטנת עלויות.
לעומתו, ערך לא מוחשי יכול להיות חליפין של ידע או של תועלות. חליפין של ידע כולל מידע אסטרטגי כמו רכישות מתוכננות של חברות,חילופי גברא ומוצרים חדשים שעומדים לצאת לשוק, ידע תכנוני כמו מגמות שוק או תוכניות עבודה של הארגון ומתחריו ומידע טכני כמו פתרון בעיות טכניות מסובכות או תובנות של ארגונים ואנשים אחרים בתחום הטכני והטכנולוגי.
חליפין של תועלות כולל "טובות" שאנשים וארגונים מחווים זה כלפי זה, תמיכה רגשית או פוליטית או תרומה של זמן ומשאבי אנוש.
אין ספק שדווקא חליפין של ידע בתוך רשתות בלתי פורמאליות אלו, הוא מצרך משגשג ולו רק משום שמדובר בחליפין לא רשמי, דיסקרטי שמבוסס על קשרי החברות שבין האנשים בתוך הארגונים. ידע שכזה לעיתים יכול לחרוץ גורלות של ארגונים ולהטות את הכף לטובתו או רעתו של ארגון. תארו לעצמכם ארגון שלא ידע כי עומדת להתרחש עסקת מיזוג בין שני הארגונים המתחרים לו? ויותר מכך, מה אם כל השחקנים המרכזיים בשוק כבר שמעו על המיזוג חודשים לפני ולקוחות, ספקים ובעלי עניין אחרים הכינו את עצמם מבעוד מועד לאירוע?
חברות ברשת חברתית דלה בידע, או שמאופיינת בקשרים חלשים (כאלו אשר מידת האמון בהם אינה מספיקה כדי שיועבר בה מידע רגיש מספיק) או אפילו בידוד חברתי- יכול להשפיע לרעה על מסלול חייו של כל ארגון. וההיפך, שייכות לרשת "נכונה" של ארגונים ומיקומו של ארגון בצמתים של ידע עשויה לסייע רבות להצלחתו.
אילו רשתות יהפכו להיות רשתות מייצרות ערך?
כל ארגון, אדם או קבוצה משתייכים לרשתות. נדירים הם המקרים בהם ארגון מבודד לגמרי מכל רשת חברתית. אך יחד עם זאת, עצם החברות ברשת אינה תנאי מספיק כדי ליהנות מכל היתרונות שחברות כזו טומנת בחובה.
התועלות שיצמחו לארגון מחברותו ברשת חברתית תלויות בפרמטרים רבים כמו מקומו של הארגון בתוך הרשת, חפיפתה של רשת זו לרשתות אחרות וכדומה.
אחד מהמשתנים שיש לקחת בחשבון כאשר אנחנו בוחנים יכולתה של רשת לספק ערך נוסף לארגונים, הוא הנכסים של החברים ברשת (ואין מדובר דווקא בנכסים מוחשיים). נוהגים לחלק את הנכסים הללו לשלוש קבוצות:
משאבים: עד כמה לארגונים החברים ברשת קיימים משאבים כמו ידע, כשרון, השפעה פוליטית וכדומה.
מודעות: יש צורך שלחברים ברשת תהיה יכולת לקרוא את המפה- כלומר לדעת איזה שחקן מחובר למשנהו, האם קיים שחקן שלישי ברשת שדרכו ניתן להגיע לנכס? אילו שחקנים ברשת מרכזיים ובאיזה תחום, כלומר, מי המחזיק בידע הטכני, מי בידע הפוליטי, מי במשאבי כסף או משאבים נחוצים אחרים.
נכונות: על השחקנים ברשת להיות בעלי נכונות ליחסים של חליפין.
רשת עשירה בשחקנים המחזיקים בידיהם את שלושת סוגי הנכסים הללו, תהיה רשת אשר תציע לארגונים המשתייכים אליה ערך רב יותר מאשר רשתות הדלות במשאבים אלו.
לסיכום, למרות שכל ארגון משתייך לרשתות שבהן חברים ארגונים אחרים, לא כל רשת תפיק לארגון אותם ערכים ותועלות. ככל שישכיל הארגון למצב את עצמו בתוך רשת עשירה במשאבים תיווצר לו גישה נוחה יותר לנכסים כמו ידע, השפעה ומשאבים חומריים.