האם גרטנר צודקים או הצדק עם הטוקבקיסטים?
אין ספק שהעולם שלנו משתנה. עד לפני שנתיים, דבריהם של האנליסטים נחשבו לקודש. איש לא היה מעיז להתווכח איתם. לכל היותר, היינו רואים שאנליסטים שונים מעמידים בפנינו מגמות שונות, כל אחד בכיוונו הוא ויכולנו לבחור עם מי להסכים. במידה ורק קבוצת אנליסטים אחת עסקה בסוגיה (מה שקרה בהרבה מהמקרים), נותרנו עם דעת יחיד, שהיה לפה אחד, והפך לאמת שלנו.
מה השתנה? היום, יש לנו WEB2.0. כל אחד יכול לכתוב את דעתו, להסכים או לא להסכים עם "הגדולים". ואכן אנשים מאנשים שונים מנצלים את הזכות. עיקר השיח נוצר דרך הבלוגים, אם ב- Post-ים עצמם ועם במגוון ה- Talkbacks המלווה אותם. אולי תבטלו את הכל בהבל פה, ותאמרו: מה אנשים אלו מבינים? איך ניתן להשוות דעה של אדם בודד, או כמה אנשים, יתכן משועממים, באינטרנט, לדעת מומחים שישבו, חקרו, ניתחו והגדירו מגמות. אך היום, בעידן שבו ויקיפדיה נחשבת לאיכותית לא פחות מבריטניקה (אכן כך, בשלוש מתוך ארבעת הפרמטרים- הם ביתרון), לא כך הדבר. יש יתרון לעם ולא רק למומחים.
BI אכן הוא תחום כואב ביותר. אחרי שנים של השקעה, ישנו תת-מיצוי ברוב הארגונים. היות והציפיות שפותחו מראש דווקא בתחום זה, גבוהות כל כך (סוף סוף נוכל למדוד, סוף סוף נוכל לעזור למנהל לקבל החלטות מבוססות נתונים ומידע), דווקא לכן, חוסר המיצוי המספק כואב כל כך.
התגובות באינטרנט לא התמהמהו. אמנם העוסקים ב- BI אינם פעילים בשיח בעולם האינטרנט, דוגמת בני דודיהם מעולם ניהול הידע (אפשר למדוד זאת לפי כמות הבלוגים בכל נושא), אך הבמה נמצאה, וגם כאלו שלא בעלי בלוגים, מצאו מקום לביטוי ב- Talkbacks מעל הבלוגים הקיימים. אל תבינו אותי לא נכון. אין כאן כוונה באמת לשפוט, האם אמירתם של גרטנר נכונה ומדוייקת, או שמא, האחרים הם הצודקים. מעניין פשוט לראות את התופעה ההולכת ומשנה את דרכי קבלת ההחלטות שלנו, בעולם ה- WEB2.0 המתקדם יום יום ושעה שעה. התגובות באינטרנט לא נגעו לסוגיה טכנולוגית זו או אחרת. הם הייחסו לשאלה המהותית יותר של טכנולוגיה אל מול היבטים אחרים הקשורים ברמת השימוש. שאלות שעלו משתנות בהתאם לכותב. דוגמאות:
כותב אחד תהה האם באמת צריך BI באופן רחב בארגון? אולי 80% לא משתמשים בו, כי פשוט אינם נדרשים לו.
כותבת אחרת, הגב' סינדי האוסון (שכתבה גם ספר על BI) התייחסה לחשיבות שאנשי מערכות מידע מייחסים לטכנולוגיה וחדשנותה ככלי להטמעה. האמנם ב- BI זה המצב? לדבריה, גם המומחים לא עושים שימוש ב- BI ואכן יש בעיות הטמעה, אך בעיות אלו לא תיפתרנה רק בזכות עוד טכנולוגיה. יותר מידי פעמים אנחנו מתפתים לעדכן את הטכנולוגיה, תהליך פשוט יחסית, במקום לגעת בצדדים הרכים שלנו כאנשים ועובדים, הגורמים הסוציולוגיים והאנושיים.
כותב אחר התייחס לכך שרמת ההטמעה נובעת בעיקר מקלות השימוש בטכנולוגיה, לא מעצם קיומה. כדוגמאות נתן את ה-iPod, את eBay ואת Amazon. גליונות העבודה יכולים ללמד את כולנו, שפעמים רבות השובה בפשטות ולא בריבוי היכולות. הצעד הבא לדבריו חייב להיות אנשים. לשנות את דפוסי החשיבה על BI ועל מה נכון לנהל בה.
ניתן להמשיך עוד, אך התמונה מתבהרת. יש כאן הרגשה של מיני מרד נגד חשיבותה של החדשנות הטכנולוגית ככלי יחיד או מרכזי למימושו של ה- BI בארגונים.
השיח על BI ומגמותיו מעניינות. אך בכך לא מסתכם הסיפור לטעמי. ניתן להשליך שיח זה לעולמות תוכן רבים נוספים הקשורים למערכות מידע וטכנולוגיה ולשאול האם מדובר באותה בעיה. האם גם במערכות מידע תפעוליות אחרות, הבעיה המרכזית אולי אינה נובעת מחסר בטכנולוגיה. אולי אפילו להיפך. אלך צעד קדימה: אולי מקצוע ניתוח המערכת צריך להיות מקצוע שאינו נלמד בבתי ספר למחשבים, אלא בבתי ספר למנהל עסקים. אולי לא אנשי מערכות מידע צריכים להגדיר את צורכי המשתמשים ולתרגם אותם לאנשי הפיתוח. אנו כאנשי מערכות מידע מתיימרים להבין את הצד העסקי של לקוחותינו, ויתכן שכאן עיקר אי הצלחתנו.
ומעבר לכל, אני מבקשת לחזור לפתיחה; למסגרת הכוללת. לקיומו של השיח מעל דפי האינטרנט, והעזתם של משתמשים להביע דעה, ודעה שונה מזו של המומחים.
היופי בסיפור זה, שבסיפור אחד גלומים שלושה סיפורים שונים: סיפורו של ה-BI ומגמותיו, סיפורו של המתח בין טכנולוגיה ושימוש, במערכות מידע בכלל וסיפור על תרבות האינטרנט המשתנה ומשפיעה עלינו, גם בלי שנבקש. שלושה סיפורים שהם אחד. אלי זה דיבר.
דעה אישית.