כולנו מסתכלים על עולם ה- WEB2.0 נפעמים. נפעמים מהשיתוף, נפעמים מהתוכן, נפעמים מהתרומה (החוכמה הקולקטיבית). כתוצאה מכך, ארגונים רבים מבקשים להתניע פעילות של WIKI's ובלוגים בארגון פנימה. הקמת WIKIPEDIA ארגונית נשמעת פעילות פשוטה (אגב, היא לא פשוטה כמו שהיא נשמעת, אך על כך בפעם אחרת). הקמת בלוגים ארגונים הנה אתגר לא קטן. להלן מספר טיפים לארגונים המתלבטים אם ואיך להתחיל בהקמת בלוגים שכאלו:
תיחום
ישנם מספר סוגי בלוגים שארגון יכול לקדם: בלוגים חיצוניים הכתובים ע"י עובדים (כמו אלו שיש ב Microsoft ועשו פלאים לשיפור תדמיתה) ובלוגים פנימיים החשופים לעובדי הארגון (כמו אלו שיש במוטורולה ו- IBM). נתמקד בכאן בבלוגים פנימיים.
פרופיל הבלוגר (כותב הבלוג)
כותבי הבלוגים צריכים להיות בעלי מספר תכונות מובהקות: בעלי חזון (יש להם מה לומר ולא ברמה רדודה); רהוטים בדיבורם (יודעים להתנסח), לא חוששים מלכתוב ובעצמם, וכאלו היודעים ליהנות מפעילות הכתיבה ולהתמיד בה. בלוגר צריך להיות מוכן להיחשף. בבלוג אישי וניהולי נחשפים יותר, אך גם בלוג מקצועי, מטבעו של ז'אנר כתיבה זה, מחייב חשיפה ופתיחות אישית.
אופי הבלוג
כדי להחליט האם להקים בלוגים ארגונים, יש להקדים ולהבין שישנם מספר סוגי בלוגים, שונים בתכלית זה מזה. ישנו בלוג מקצועי, יש בלוג ניהולי ויש בלוג אישי. כמובן שישנו ערבוב, וגם בלוגים מקצועיים וניהוליים נוטים לשלב פן אישי, אך לבלוג שמאופיין מלכתחילה כאישי, התנהלות שונה לחלוטין.
בלוג ניהולי הנו בלוג נהדר. בארגונים בהם המנכ"ל, או סמנכ"ל בכיר הקשור לכלל העובדים, כותב בלוג בו הוא מסביר את אופן ניהול החברה, רציונאל לקבלת החלטות, או איך הוא רואה ומסביר אירועים הקשורים לחברה, אין טוב מזה. השאלה המרכזית הנה האם ישנו בכיר המתאים לפרופיל הבלוגר כפי שהגדרנו לעיל.
בלוג מקצועי הוא חסר סיכון. רמת החשיפה האישית לא גבוהה; ניתן בדרך כלל לאגד התעניינות רחבה סביב חלק מהנושאים הפוטנציאליים (במיוחד בבלוג הדן בטכנולוגיות נושקות ו/או חדשניות). לבלוג יכולה להיות תרומה גם להבנה של העובדים, ובזכות החשיפה שלהם, שנעשה בדרך כלל, באופן קליל ולא מעמיק למידע המקצועי, יכולה להיות תרומה לעבודתם הם. כדי להקים בלוג מקצועי נדרש עובד בעל ידע בתחום המתאים, שהנו בעל פרופיל כמפורט לעיל ונחשב בארגון לסמכות מקצועית. לעיתים, אנו נתקלים כאן בבעיה שברי הסמכה הנם ותיקים יותר, ולעיתים גם שמרנים יותר. אך דווקא כאן, ניתן לנסות לאתר, גם עובדים צעירים יותר, הנחשבים כבעלי פוטנציאל, בעלי ידע, גם אם אינם ה"מומחים". צעירים אלו נהנים משני יתרונות: ראשית, הטכנולוגיה קלה להם יותר (בם נולדו לתוכה ומפעילים אותה כנראה גם בבית). שנית, הם בעלי אמביציה להתבלט ולהצליח. שילוב זה יכול להוליד בלוג מעניין, מתחדש ומושך קהל.
הבלוגים האישיים הנם בהחלט חלום של כל אחד היוזם בלוגים ארגוניים: מארג של בלוגים הנכתבים בהתנדבות ע"י העובדים. בלוגים כאלו בהם אכן חלום מבורך, אך יש לזכור שגם בארגונים מתקדמים, כמות הבלוגים הנה במקרה הטוב אחוזים בודדים מכלל העובדים (2% נחשב להרבה). בלוגים פנימיים של עובדים יצלחו רק בארגונים שאין להם מה להסתיר; ארגונים בהם יש פתיחות ותחושה של שקיפות. ולמרות זאת, מומלץ שתהיה מדיניות, בין אם כתובה, ובין אם בעל פה, על מה נכתב, ומה אינו נכתב בבלוג. לא משחררים סודות חברה, לא מעליבים ועוד.
ביציאתכם לדרך, מומלץ לשקול את כל ההיבטים כפי שתוארו לעיל ולהחליט האם ארגונכם בשל לבלוג. לא מדובר פה בניסוי וטעייה. אם לא נצליח, יהיה קשה בהרבה להניע מהלך כזה בשנית. עדיף לחכות קמעה, להיות סיכוניים פחות ולהתחיל באופן מדורג.
לא קל להקים בלוגים ארגוניים. כולנו מסתכלים על ה- WEB2.0 נפעמים, ולא בכדי.