ענף האומנה המנוהל במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוא ענף מעניין וייחודי. הוא עוסק באמנות העדינה של שילוב משפחה אומנת עם ילד נזקק, הממשיך להיות בקשר כל העת עם משפחתו הביולוגית. העוסקים באומנה נדרשים לרגישות גבוהה ומקצועיות יתרה, כדי לבצע את ההתאמה הנכונה, ההכוונה המיטבית, התמיכה והליווי המיטביים, וכדי להיות ערים לאיתותים היכולים להעיד על מצוקה וסיכון לסיום לא מתוכנן של הסידור. הענף מורכב מאנשי מקצוע, בעיקרם אנשי המטה של משרד הרווחה, ועובדי עמותות שונות המנחים את האומנה בשטח, כל עמותה באזור אחר. בצידם של אלו, ישנן את המחלקות לשירותים חברתיים, המשויכות למועצות ולעיריות. ניהול הידע בענף האומנה קריטי, אך אינו קל כלל ועיקר, בגלל שילוב הארגונים השונים, שלא תמיד בעלי אינטרסים אחידים, ובוודאי בעלי כפיפויות שונות ותחת סד תקציבי מתמיד.
ובכל זאת, ניהול ידע מתקיים. ולא סתם מתקיים, אלא כולל בצד תהליכי שיתוף ידע גם תהליכי פיתוח ידע מתקדמים.
פיתוח הידע החדש מתקיים באמצעות קבוצת למידה הכוללת נציגים של כל גופי המשרד ונציגי העמותות בשטח. השלב הראשון בעבודת קבוצת הלמידה היה להחליט באילו תחומים נכון לפתח ידע חדש לאומנה. סדנה של מיקוד צרכים, הבחינה בין ידע קיים לידע בו מרגישים חסר, וכך תועדפו נושאים בהם צריך לפתח את ההבנה המקצועית ואת התפיסה המסדירה את העבודה הלכה למעשה. שני נושאים ראשונים נבחרו לשנת העבודה 2007: זיהוי איתותים; והתאמה מיטבית של אומנה (ה"שידוך"). תהליך פיתוח הידע כלל 7 שלבים:
א. פתיחה: הצפת 2 סיפורים מהשטח המתארים אחד הצלחה ואחד כישלון (או החמצה) בתחום הנלמד. דיון בקבוצה בסיפורים אלו. חשיבותו של שלב זה בכך שהכניס את כל הנוכחים למסגרת משותפת של חשיבה, והתחיל דיון מ"גיליון שאינו ריק".
ב. למידת מאמרים ואיסוף ידע מהשטח: הגדרה משותפת של המרכיבים העיקריים של הנושא הנלמד. ניתוח, בצוותים קטנים במקביל, של מאמרים מהארץ והעולם הקשורים לנושא (לא תמיד מעולם האומנה, אך כאלו שניתן להשליך מהם על הנושא ועל התחום). אחד מחברי צוות הלמידה מקבל עליו את האחריות לאסוף לקראת מפגש הלמידה מאמרים רלוונטיים. אלו מצולמים כך שכל מאמר נמצא בידי 2 צוותים לפחות. כמובן, שחברי צוות נוספים יכולים אף הם לתרום מאמרים, אך יש מי שתפקידו מוגדר ככזה. תוך כדי למידה מהמאמרים, איסוף והצפת ידע קיים רלוונטי מהשטח.
ג. הגדרת מודל: התכנסות בקבוצה ודיון בתוצרים. שילוב כל התכנים יחד והגדרת מודל- תמונה גראפית המייצגת את ההבניה המשותפת של הנושא. יש פעמים שהמודל בהתחלה מובנה חלקית ובדיון חוזר בו, לאחר מפגש, הוא עובר תהליך עיבוד להגדרה משופרת.
ד. פירוט הידע: עבודה בצוותים קטנים לפירוט הידע, המשלב את הניסיון מהשטח, עם מה שנלמד מהמאמרים, הקשור למרכיבי המודל. כל צוות לוקח אחריות לפירוט מרכיב עד שניים. תהליך זה יכול להימשך מספר מפגשים, כאשר בעבודת בית בין המפגשים, מקדמים את התוצרים.
ה. כתיבת מאמר: אינטגרציה של התכנים למאמר משותף. העלאתו לאתר, ובקשה לקבלת הערות. אתר הידע, משמש, ככלי לשיפור תהליך הלמידה ע"י קבלת הערות בונות ומתקפות, החל מהטיוטה הראשונה ועד השלמתו הסופית של המאמר.
ו. פיתוח כלים: פיתוח כלים מעשיים (טפסים, שאלונים ועוד), המיועדים לאוכלוסיות שונות (מורים, מנחי אומנה, הורים וכד') המגלמים את שנלמד ומעבירים את הידע שבו ממודל ומאמר תיאורטיים למשהו שנעשה בו שימוש הלכה למעשה, במהלך היומיומי. התנסות בכלים בשטח, תיקופם ושיפורם.
ז. הגדרת הכלים כמחייבים.
תהליך של למידת נושא לוקח כשנה. התהליכים מבוצעים במדורג: אנו נמצאים כיום בסוף תיקופם של הכלים והפיכתם למחייבים בנושא זיהוי האיתותים. אנו נמצאים באמצע כתיבת המאמר בנושא התאמה מיטבית. בקרוב נחל בלמידתו של תחום חדש.
תוצאות? מדהימות. כל העוסקים בתחום הרואים את תוצרי הלמידה, מאד מתפעלים מאיכותם המקצועית ופוטנציאל התרומה לשיפור האומנה. וקבוצת הלמידה שהחלה כאוסף של נציגי ארגונים שונים, עם הרבה חששות ומעט אמון הדדי, הנה כיום קבוצה מלוכדת. ההשתתפות בקבוצת הלמידה נחשבת היום "צ'ופר מקצועי" ומקום לתגמול המצטיינים. וכולנו מרגישים שהרבה עוד לפנינו, והשמיים הם הגבול.